חיי טנטרה: מסעה של אישה לטרנספורמציה
מאת רדהה ס. לוגליו.
רדהה סי. לוגליו מתארת את מסע הטרנספורמציה הרוחנית האישי שלה, שבו היא מגלה את העקרונות הבסיסיים של הטנטרה – מין מקודש, מסירות, קבלה, טבעיות וחושניות – באמצעות מגוון חוויות רבות עוצמה. בכל פרק מועברת לקורא הבנה טנטרית. כל פרק מתחיל עם ציטוט ממאסטר טנטרה כלשהו ובכל פרק יש מדיטציה שונה, שמטרת כולן היא להעמיק את התובנות של הקורא. תוך שהיא מספרת את סיפורה, רדהה משתמשת בכתבים טנטריים ממגוון מקורות, כמו הוויגיאנה בהירווה טנטרה, אחד הכתבים ההינדיים העתיקים ביותר, שם הלורד שיווה מלמד את בת לווייתו, דווי, את כל השיטות הבסיסיות למדיטציה. כמו כן היא מתייחסת לאמירות, לחיים ולמעשים של שושלת עתיקה של מאסטרים בודהיסטים של הטנטרה: טילופה, נארופה, מארפה, מילרפה, תוך שהיא מיישמת את תורותיהם בחייה שלה, כמחפשת. רדהה מתחילה את סיפורה כנערה בנאפולי, המורדת ברקע הקתולי השמרני שלה ויוצאת למסע חיפוש מיסטי, המוביל אותה בטרמפים בכל אירופה. היא חווה שתי חוויות של כמעט מוות והתנסות עם סמים – חוויות שמחזקות את החיפוש הרוחני שלה. בגיל 19, רדהה חווה יחד מדיטציה והתעלסות חושנית ואלה פותחים בפניה את שערי עולם הטנטרה. היא שומעת על מאסטר טנטרה שחי בהודו ועובדת קשה כדי לגייס כסף לנסיעה, כשהיא מונעת על ידי תשוקה בוערת לפגוש אותו. כשהיא מגיעה לפונה, היא הופכת לחניכה של אושו (רג’ניש) ומתחילה לחיות ולעבוד באשראם שלו. כאן היא לומדת על המאסטרים העתיקים של הטנטרה ומתחילה ליישם את תורותיהם בחייה. באמצעות כתביו של טילופה רדהה מתעמתת עם האמונות הדתיות הקודמות שלה ומבינה את חיי הרוח בצורה חדשה לגמרי: כמשהו טבעי וחיובי, שיש לחגוג וליהנות ממנו כמה שאפשר. בעזרת מדיטציה מהוויגיאנה בהירווה טנטרה, היא מבינה לעומק את הדואליות שבשכל האנושי: כיצד הוא מגביל את עצמו כתוצאה מבחירה מתמדת בין שני קצוות הפוכים. היא מיישמת את ההבנה הזאת בעבודתה ובחיי האהבה שלה. אווירת החיפוש המיני החופשי באשראם בפונה הופכת אותו לשנוי במחלוקת ברחבי העולם, אבל רדהה משתמשת בהזדמנות לעורר את האנרגיה המינית שלה ולדעת את עצמה כיישות אורגזמית. היא משווה את חייה לסיפורו של סהרה, עוד מאסטר טנטרה הודי עתיק. אחרי שחיה בפונה במשך שלוש שנים, רדהה נבחרת על ידי אושו להיות אחת מקבוצה נבחרת של נשים הלומדות לתעל אנרגיה מינית ולהתמיר אותה למצבי הכרה גבוהים יותר – תמצית הגישה הטנטרית. היאמ שווה את החוויה הזאת למקרים של השתלטות שדים באירופה הנוצרית של ימי הביניים. ב-1981 אושו עוזב את הודו ועובר לארה”ב והאשראם בפונה נסגר. רדהה מוזמנת לסיצילה, שם, בגיל 28, היא הופכת למדריכה רוחנית ומעשית לקהילה הולכת וגדלה של מחפשים וחווה את עצמה כ”כוהנת הגדולה”. היא לומדת אחת המלכודות הגדולות ביותר בדרך היא טענה מוקדמת מדי לסמכות רוחנית. רדהה הולכת בעקבות המאסטר שלה לקרקע הקשה במרכז אורגון ורואה איך הן המאסטרים העתיקים והן המאסטרים המודרניים של הטנטרה מעבירים את חניכיהם חוויות מאתגרות ביותר. מאתגר באותה מידה הוא העימות עם החברה האמריקנית: הממשל המדיני והפדרלי, החוואים המקומיים והפונדמנטליסטים הנוצרים. מערכת היחסים העמוקה והאולטימטיבית בחייה של רדהה מגיעה לקיצה כאשר המאסטר שלה מת ב-1990. היא עוזבת את הקומונה בפונה בלי שיש לה דבר להישען עליו, אבל אז, באופן אינטואיטיבי, היא מתחילה לעשות עבודת טנטרה משלה ומגלה שנותרה לה ירושה גדולה. הגישה ייחודית של רדהה לטנטרה מועברת בפרקים האחרונים של הספר, עם מבט מפורט על הסדנאות שלה, השיטות שלה וההשפעות של אלה על מי שחווה אותן. היא מעבירה את תמצית הטנטרה כדרך חיים, כדרך רוחנית וכמדריך לאהבה, מין ואינטימיות. היא מסבירה את מקורות הטנטרה, ההקשר שבתוכו היא צמחה והסיבות לדעיכתה. היא מצביעה על המלכודות העומדות בפני אנשים המתעניינים בטנטרה היום. כמו כן, היא פונה לאפיקים חדשים ומראה כיצד הטנטרה זקוקה למימד הנוסף של המדיטציה על מנת לספק מערכת רוחנית שלמה. כאשר תמצית החזון של הטנטרה מוטמע, היא הופכת לדרך חיים, ורדהה מראה איך זה מתאפשר. המפתחות הם אמון, קבלה, חיים טבעיים. בעולם הנשלט בידי השגת יעדים, היא מראה כיצד הגשמה נצחית מושגת בדרך שונה לגמרי. | כתבה על הספר | להזמנה |